רש"י על זבחים י׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים י׳ ע״א:ז׳ רש"י על זבחים י׳ ע״א:י׳ »

1 זבחים פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִמְקוֹמוֹ״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״ שֶׁהוּא פָּסוּל, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?!

2 זבחים פתח ↗

1 הריני שוחטו חוץ למקומו - שלא חישב לא על אכילה ולא על זריקה אלא אמר הריני שוחט חוץ למקומו כשר דהא חזינן דבמקומו הוא שוחטו ועוד דבאכילת אדם או מזבח תלה רחמנא לחוץ למקומו וחוץ לזמנו דכתיב ואם האכל יאכל וגו' וילפינן חוץ למקומו וחוץ לזמנו מהאי קרא לקמן זבחים דף יג.:

2 על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו כו' פסול - בפרק שני והשתא ליכא למפרך שכן כרת שאין חייבין כרת על אכילתן כדתניא לקמן בפרק שני דף כח.:

« רש"י על זבחים י׳ ע״א:ז׳ רש"י על זבחים י׳ ע״א:י׳ »